יום שני, 9 בספטמבר 2024
בקש הרבה מאוד פיצויים לפני האב הנצחי. אם אנשים לא יתחרטו, המלחמה תתרחב.
התגלות מלך הרחמים ב-25 באוגוסט 2024 למנואלה בזייברניך, גרמניה.
כדור אור גדול זהוב צף מעלינו בשמיים, בליווי שני כדורי אור קטנים יותר. אור נפלא יורד אלינו. הכדור הזהוב הגדול נפתח ומלך הרחמים מגיע אלינו. הוא עונד את הכתר המלכותי המוזהב על ראשו. עיניו כחולות ושערו מתולתל קצר וחום-שחור. המלך השמימי לבוש בגלימה ובמעיל של דמו היקר. בידו הימנית הוא מחזיק את שרביתו הזהובה הגדולה ובידו השמאלית כתבי הקודש, הוולגטה. על גלימתו אני רואה את גפן החבצלת שתארתי כל כך הרבה פעמים. שני הכדורים האחרים של אור נפתחים ושני מלאכים יוצאים מהם. הם לבושים בגלימה לבנה זוהרת, פשוטה מאוד וללא תפרים. כורעים ברכיים, הם פורסים את הגלימה של ישו התינוק עלינו. אנו מוגנים כמו אוהל מתחת לגלימה המלכותית הזאת. מלך הרחמים מדבר אלינו: "בשם האב והבן - זה אני - ובשם רוח הקודש - אמן. אתם כבר לא עכשיו (הערת בעלים: משמעות המילה “עכשיו”: מאז. היא מתחילה קצת לפני וממשיכה. כאן הכוונה היא מאז מותו הגואל של ישו על הצלב). חברים שלי, אתם המשפחה שלי. למרות זאת, אני יכול לקרוא לכם חברים. הקרבה שלנו היא באמונה. גאלתי אתכם דרך דמי היקרים על הצלב. גאלתי אתכם על הצלב, ולכן אנחנו עכשיו משפחה אחת."
מ.: אז כל אדון ששייכים ל-, אוהבים ומתרגלים את האמונה הקתולית? מלך הרחמים אומר: "כן!"
עכשיו מתגלה קבוצה על חזהו והמלך של הרחמים אומר: "אני הלחם החי, כך אמרתי וכך אני אומר לכם היום. כל מי שאוכל מן הלחם הזה ושותה את דמי מקבל חיי נצח! אנשים התקשו לתפוס זאת והדבר זהה גם כיום. אבל זו האמת. זו הדרך אליי בגן עדן. אז כש אני אומר לכם לחיות בסקרמנטים של הכנסייה הקדושה שלי, אז בעצמי אני חי בסקרמנטים! רק מעטים יכולים לתפוס זאת, אבל זו האמת. כל מי שמוצא אותי אתן לו שפע מתנות! הסירו את כל העבודה זרה מחייכם: פתחו את לבכם ותנו ללבבות שלכם להתמלא באהבתי. זה ישועתכם!" כתבי הקודש (הוולגטה) נפתחים בידו של המלך השמימי ואני מזהה את הקריאות והבריט החדשה של היום. אני רואה את הקריאות כמגילות לצד כתבי הקודש הקדושים. בכתבי הקודש הפתוחים, אני מזהה את הברית החדשה של אותו יום. כעת מחזיקים המלאכים בספרי הקודש הקדושים, כורעים לפני המלך האלוהי. קריאה ראשונה מספר יהושע, יהו' 24, 1 - 2א. 15 – 17.18ב: "בימים ההם כינס יהושוע את כל שבטי ישראל בשכם; הוא זימן את זקני ישראל, מנהיגיו, שופטיו ומפקחיו, ועמדו לפני אלוהים. יהושע אמר לכל העם, 'אם לא ימצא חן בעיניכם לעבוד את ה', אז החליטו היום את מי תשרתו: האלים שעבדו אבותיכם מעבר לנהר, או אלוקי האמוראים, באדמתם שאתם גרים בה. אבל אני וביתי נעבד את ה'. העם ענה, 'חס וחלילה לנו לעזוב את ה' ולעבוד אלוהים אחרים. כי הוא ה' אלוקינו שהוציא אותנו ואת אבותינו מבית השעבוד במצרים ועשה לפני עינינו את כל המופלאות הגדולות. הוא שמר עלינו בכל דרך שעברנו ובקרב כל העמים אשר בשטחם עברנו. גם אנחנו נעבד את ה', כי הוא אלוקינו.'"
קריאה שנייה מתוך האיגרת של השליח פאולוס לאפסיים, אפסים ה', כ"א - ל"ב: "אחים ואחיות! הכניעו זה את עצמכם לשירות אחד לשם יראת המשיח. נשים, לבעלים שלכן כמו לאדון; כי הבעל הוא ראש האישה, כשם שהמשיח הוא ראש הכנסייה. הוא גואלה של הגוף. אבל כפי שהכנסייה מצייתת למשיח, כך גם הנשים צריכות להיות כנועות לגברים בכל דבר. בעלים, אהבו את נשותיכם כמו המשיח אהב את הכנסייה ומסר את עצמו עבורה כדי לקדש אותה, לאחר שניקה אותה בשטיפת מים בדבר האלוהים. כך הוא רוצה להציג לעצמו את הכנסייה בתפארת, ללא כתם או קמט או כל פגם אחר; קדושה וללא דופי. מכאן שבעלים חייבים לאהוב את נשותיהם כפי שהם אוהבים את גופם שלהם. מי שאוהב את אשתו אוהב את עצמו. אף אחד מעולם לא שנא את הגוף שלו, אלא מזין ומטפח אותו, בדיוק כמו המשיח מטפל בכנסייה. כי אנחנו חברים בגופו. לכן יניח איש את אביו ואת אמו ויידבק באִשׁתו והיו השניים לבשר אחד. זה תעלומה עמוקה; אני מתכוון למשיח ולכנסייה."
מתוך הבשורה הקדושה על פי יוחנן, יוחנן ו', ס"א - ס"ט: "באותה שעה אמרו רבים מהתלמידים של ישוע אשר היו מקשיבים לו, ’קשה הדיבור הזה מי יוכל לשמוע אותו? ' ישוע הבין שתלמידיו ממלמלים על כך ושאל אותם: ‘אתם נעלבים בדבר זה? מה תאמרו כאשר תראו את בן האדם עולה לאשר היה לפני כן? הרוח היא המחיאה חיים; הבשר אינו מועיל כלום. הדברים שאמרתי לכם הם רוח וחייים. אבל ישנם כמה מכם שאינם מאמינים. כי ישוע ידע מתחילת הדרך מי אלה שלא האמינו ומי ימסור אותו. ואז הוא אמר, "זו הסיבה שאמרתי לך, 'אף אחד לא יכול לבוא אליי אם זה לא ניתן לו על ידי האב." כתוצאה מכך, רבים מהתלמידים שלו נסוגו ולא הלכו עוד אתו. אז ישוע שאל את השנים-עשר: ‘גם אתה רוצה ללכת? שמון פטרוס ענה לו: אדוניי, לאן נלך? לך יש דברי חיי הנצח. האמנו והכרנו: אתה הקדוש של אלוהים."
המלך של הרחמים מדבר: "הנה, אנשים לא יכלו לתפוס את דברי, אבל כמה שהם חשובים. דברי הוא נצחי. איזה שמחה שלי על הילדים שנאספים כאן ואני מברך אותם: בשם האב ובשם הבן - זה אני - ובשם הרוח הקדושה. אמן. לא משנה מה יקרה, הישארו נאמנים באמונה ובואו אליי כמו שהילדים כאן באים אליי! אני מסתכל לתוך הלבבות שלכם ואני אתן לכם מתנות נדיבות. הנה, גם אני מגיע אליכם כמו ילד. התפללו במיוחד לשלום, בקשו תיקון על כל העבירות כנגד האל לפני האב הנצחי! כמה שאני שמח בתפילות של ילדים! היו ישרים ופשוטים בלבבות שלכם. תתערבו בכל מה שהאב הנצחי נותן לכם. אל תסתכלו על הלבבות המושחתים, התפללו בשבילם, רחמו עליהם! אבל הישארו מלאי אמונה. אני אוהב אתכם מכל ליבי!"
הודעה אישית ניתנת.
אז המלך של הרחמים לוקח את השרביט שלו אל ליבו, שמופיע על המאחסן שהוא נושא על חזהו. השרביט הזהוב שלו מתמלא כמו אספרגילוס עם הדם היקר שלו. האדון מברך ומזריק אותנו עם הדם היקר שלו, את כל החולים והסובלים ואת כולם שחושבים עליו: "בשם האב ובשם הבן - זה אני - ובשם הרוח הקדושה. אמן."
תבקשו מאוד תיקון לפני האב הנצחי. אם אנשים לא יתחרטו, המלחמה תתרחב.
לכן: בקשו מאוד! זה העתיד שלכם וזה של הילדים בשבילם אתם מבקשים. שמרו על השלום בלבבות שלכם, אז התפללו עבור שכניכם ועבור המדינות שבהן הרע התגלה. הרע מתגלה במלחמה. תפילותיך מגיעות לגן עדן ואני שומע אותך. זכור זאת תמיד! נפלו על הברכיים והתפללו! אתם מכוסים תחת המעיל המגן שלי. זהו המעיל של הדם היקר שלי. חפשו מקלט בלב הקדוש שלי! אני מסתכל עליכם כל יום. ברכו על ידי כתבי הקודש וקטכיזם הכנסייה הקדושה שלי!"
המלך השמימי רוצה מאיתנו את התפילה: "אוי ישוע שלי, סלח לנו על חטאינו..."
אנחנו עוקבים אחר רצונו של המלך השמימי ומתפללים יחד בתפילה. אז המלך של הרחמים מדבר:
"יומיום אני מציע את עצמי על מזבחות הכנסייה שלי! חשבו היטב בכך. הקריבו את הקורבן הקדוש של המסה לשלום. אמן."
האדון מרחיב את ימין שלו אליי כסימן לקרבה שלו, בשם כל העמים שאוהבים אותו ומבקשים הערצה לכפותיו בפסל ישו התינוק בפראג. המלך של הרחמים מדבר:
"להתראות!"
מ.: “שלום, אדון!”
המלך של הרחמים חוזר לאור ונעלם, כמו גם שני המלאכים.
הודעה זו מוכרזת מבלי לשפוט את שיקול הדעת של הכנסייה הקתולית הרומית.
זכויות יוצרים. ©
אנא הסתכלו על פסוקי התנ"ך בטקסט ההודעה!